ישראל נמצאת על הגבול שבין האקלים הים-תיכוני לאקלים המדברי, ולכן הפערים בין אזוריה גדולים במיוחד ביחס לגודלה. החוף והצפון מקבלים חורף גשום וקיץ חם ולח, ההר בירושלים ובצפת קריר יותר לאורך כל השנה, ובנגב ובאילת האקלים צחיח — כמעט בלי גשם וכן עם הטמפרטורות הגבוהות במדינה.
המשקעים מתרכזים כמעט כולם בחודשי החורף, בין נובמבר למרץ, ואילו הקיץ יבש לחלוטין בכל חלקי הארץ — דפוס ים-תיכוני מובהק שנראה בבירור בגרפים שבעמודי הערים.
לפי נתוני NASA POWER, העיר החמה ביותר בישראל היא בית שאן, עם טמפרטורה מקסימלית שנתית ממוצעת של 35.3°C.
העיר הקרה ביותר בישראל היא מג'דל שמס, עם טמפרטורה מינימלית שנתית ממוצעת של 6.4°C.
העיר הגשומה ביותר בישראל היא קריית ביאליק, עם 550 מ״מ משקעים בשנה. היבשה ביותר היא אילת, עם 58 מ״מ בלבד.
האתר מכסה 78 ערים בישראל, בכל 6 המחוזות: מחוז ירושלים (2), מחוז תל אביב (10), המחוז המרכזי (24), מחוז חיפה (13), המחוז הצפוני (17), המחוז הדרומי (12). לכל עיר יש עמוד עם ההיסטוריה האקלימית המלאה, ועמוד נפרד לכל אחד מ-12 חודשי השנה.
נתוני האקלים מתחילים ב-1981 ומבוססים על NASA POWER — נתוני הריאנליזה הלוויינית MERRA-2. הם כוללים טמפרטורות מקסימום ומינימום, משקעים, לחות יחסית, מהירות רוח וקרינה סולרית, בממוצעים חודשיים.
לא. העמודים האלה מציגים נתוני אקלים היסטוריים — כלומר מה שנמדד בפועל בעשורים האחרונים. הם מתאימים לתכנון טיולים, חקלאות, בנייה ומערכות סולריות, אבל אינם תחזית ליום או לשבוע הקרוב.
כל הנתונים מגיעים מ-NASA POWER (Prediction of Worldwide Energy Resources), המבוסס על ריאנליזה לוויינית (MERRA-2) ברזולוציה של 0.5° × 0.625°. הערכים ברמת המחוז והמדינה מחושבים כממוצע על פני הערים הכלולות בהם, ולא נמדדים בתחנה בודדת.
